תיקון חוק ההגבלים העסקיים

ביום 10.1.2019 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לחוק ההגבלים העסקיים. לצד שינויים סמליים, כגון שינוי שם החוק ל"חוק התחרות הכלכלית" (ובהתאם לכך, שינוי שמה של הרשות ל"רשות התחרות", של הממונה ל"ממונה על התחרות" וכיו"ב), ביצע המחוקק שינויים מהותיים בחוק, שעשויים להשפיע על ההתנהלות של תאגידים רבים במשק.

התיקון לחוק מרחיב את תחולתו ואת סמכויות הממונה והרשות באופן משמעותי, ומחייב כל תאגיד ונושא משרה בתאגיד לבחון בזהירות ובאופן רציף האם הוראות החוק מתקיימות במלואן.
נסקור להלן את השינויים העיקריים בחוק.

 שינויים הנוגעים לפרק המונופולין בחוק

שינוי בהגדרת מונופולין – לפני התיקון התבססה הגדרת מונופולין על נתח שוק כמותי בלבד –"אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית". במסגרת התיקון נוספה לחוק הגדרה נוספת של בעל מונופולין –"אדם בעל כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם או ביחס למתן שירותים או רכישתם".

כתוצאה מכך, בעקבות התיקון יחולו החיובים והאיסורים החלים על בעל מונופולין הקבועים בחוק גם על פירמות בעלות נתח שוק הנמוך מ-50%, אך בעלות "כוח שוק משמעותי". נזכיר לעניין זה, כי הכרזת הממונה על התחרות על היותה של פירמה בעלת מונופולין היא הכרזה דקלרטיבית בלבד, והחובות והאיסורים חלים על מי שעונה להגדרת "בעל מונופולין" בחוק גם אם הוא לא הוכרז ככזה על ידי הממונה.

בעקבות התיקון לחוק, תאגידים אינם יכולים עוד להסתפק בבחינה כמותית בלבד של נתח השוק שלהם, אלא יהיה עליהם לתת את הדעת גם לשאלה האם הם בעלי "כוח שוק משמעותי" על פי המבחנים הכלכליים והמשפטיים המקובלים. רשות התחרות צפויה לפרסם גילוי דעת בנוגע למתודולוגיית בחינת "כוח שוק משמעותי", שאמורה להקל על תאגידים לבחון שאלה זו.

שינויים הנוגעים לפיקוח על מיזוגים

העלאת הרף הכספי שהופך מיזוג לחייב בדיווח – במסגרת התיקון לחוק הועלה הרף הכספי המחייב את הצדדים למיזוג לדווח עליו לממונה על התחרות ולקבל את אישורה. רף ההכנסות המצרפי המינימאלי יעמוד מעתה על סך של 360 מיליון ש"ח (במקום 150 מיליון ש"ח בלבד לפני התיקון). תנאי נוסף הוא שמחזור הכנסותיהם של שניים (או יותר) מהצדדים למיזוג עולה על 10 מיליון ש"ח. עדכון הרף הכספי צפוי להקטין את מספר המיזוגים החייבים בדיווח. התיקון לא שינה תנאים אחרים, חלופיים, ההופכים מיזוג לחייב בדיווח. כך, גם לאחר התיקון, אם אחד הצדדים הוא בעל מונופולין או שהמיזוג יהפוך את הפירמה הממוזגת לבעלת מונופולין (לפי ההגדרה המתייחסת לנתח שוק בלבד), יהיה המיזוג חייב בדיווח גם אם הכנסות הצדדים אינן מגיעות ל-360 מיליון ש"ח.

פרק זמן לאישור מיזוג – לפני התיקון, לרשות הממונה עמדו 30 ימים לצורך בחינת המיזוג. על מנת להאריך פרק זמן זה היה עליה לקבל את הסכמת הצדדים או לבקש ארכה מבית הדין להגבלים עסקיים. לאחר התיקון, הממונה רשאית להאריך את פרק הזמן בן 30 הימים בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, בהחלטה מנומקת בכתב. מעבר ל-90 הימים כאמור, תהיה הממונה רשאית להאריך את הפרק הזמן של בדיקת המיזוג בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, וזאת לאחר היוועצות בוועדה לפטורים ולמיזוגים. היינו, לאחר התיקון עלולה בדיקת המיזוג לארוך עד 150 ימים. מעבר לכך, אם הממונה תידרש לארכה נוספת, יהיה עליה לפנות לבית הדין לתחרות, אשר מוסמך להאריך את המועד מטעמים מיוחדים.

להערכתנו, שינוי חקיקה זה צפוי להאריך את פרק הזמן בו נבחנים מיזוגים ברשות התחרות, על אף טענת הממונה כי השימוש בארכות יעשה במשורה. בהתאם לכך, יש לקבוע בתניות חוזיות העוסקות באישור המיזוג פרק זמן מספק לבחינת המיזוג על ידי הממונה, בהתחשב בהוראות החוק בעניין זה לאחר התיקון.

הרחבת הגדרת "חברה" – במסגרת התיקון הגדרת "חברה" בחוק הורחבה והיא תכלול מעתה גם עמותות. בהתאם לכך, הוראות פרק המיזוגים בחוק יחולו גם על עמותות.

שינויים הנוגעים לסנקציות בגין הפרת הוראות החוק

הרחבת אחריות נושאי משרה – לאחר תיקון החוק, על כל נושא משרה בתאגיד (מנהל פעיל בתאגיד; שותף, למעט שותף מוגבל; ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום בו בוצעה העבירה), חלה חובה לפקח ולעשות את "כל שניתן" על מנת למנוע את ביצוע העבירה על ידי התאגיד או מי מעובדיו. החוק קובע כי אם תאגיד הפר את הוראות החוק, חזקה על כל נושאי המשרה בתאגיד (כהגדרתם הנ"ל) כי הם הפרו את חובתם. במקרה כזה יהיה על נושאי המשרה להוכיח כי עשו "כל שניתן" על מנת לקיים את חובתם ולמנוע את הפרת החוק. אי-עמידה בנטל זה עלולה להביא להרשעת נושאי המשרה בעבירה פלילית, שעונשה עד שנת מאסר אחת וקנס. תיקון זה מהווה הרחבה משמעותית של אחריות נושאי משרה, הן בהיבט זהות האחראים והן בהיבט תחולת האחריות מכוח החוק.

הגדלת גובה העיצום הכספי המקסימאלי – במסגרת התיקון לחוק הוגדל גובה העיצום הכספי המקסימלי שהממונה רשאית להשית על תאגיד שהפר הוראה מהוראות החוק. מעתה יעמוד העיצום הכספי המקסימלי בגין כל הפרה על הנמוך מבין: (א) 8% ממחזור ההכנסות השנתי של התאגיד; (ב) 100 מיליון ש"ח (במקום כ-24.5 מיליון ש"ח לפני התיקון לחוק).

החמרת הענישה הפלילית בגין הסדר כובל בלתי חוקי – במסגרת התיקון לחוק הוחמרה הענישה בגין הסדר כובל בלתי חוקי ל-5 שנות מאסר (במקום 3 שנות מאסר). כתוצאה מכך עבירות אלו יסווגו כעבירות מסוג "פשע". מעבר להחמרה הצפויה בענישה, יביא הדבר להארכת תקופת ההתיישנות ביחס לעבירה זו ולכך שרשות התחרות תוכל לבצע האזנות סתר בעת חקירת חשד לביצוע עבירה זו.