הצעת חוק לשינוי חוק תביעות ייצוגיות: איזון בין הגנה על זכויות הצרכנים לבין יעילות מערכת המשפט

"התיקון פוגע באופן משמעותי בתמריץ של צדדים להגיע להסדר פשרה ראוי ומיטבי במהירות וביעילות"

הצעת חוק לשינוי חוק תביעות ייצוגיות מעוררת סערה ציבורית ומעלה שאלות לגבי האיזון בין הגנה על זכויות הצרכנים לבין הצורך להקל על העומס בבתי המשפט. מטרתה המוצהרת של הצעת החוק היא להתמודד עם תביעות סרק, אולם ישנם חששות שהתיקון יפגע ביכולתם של צרכנים להגן על זכויותיהם.

אחת הסוגיות המרכזיות שעולות לדיון היא סוגיית הפיצוי בתביעות ייצוגיות. הצעת החוק שואפת לצמצם את הפיצוי הכספי לתובעים ולהעדיף סעדים שאינם כספיים, כמו מתן הטבות או תיקון ליקויים. עורכי דין המייצגים חברות גדולות, כמו עו"ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרדנו, טוענים כי "העמדה לפיה מתן סעד שאינו כספי אינו ראוי ו'משרת' את החברה הנתבעת, אינה נכונה. חברות מפנימות את הנזק בצורה טובה גם במקום בו הן נאלצות לשאת בעלויות של מתן ההטבה".

הצעת החוק מעוררת ביקורת על כך שהיא פוגעת בגמישות של הצדדים להגיע להסדרי פשרה, ומגבילה את האפשרויות שעומדות בפניהם. קביעת ברירת מחדל של פיצוי כספי והגבלת שכר הטרחה של התובעים המייצגים עלולים להקשות על השגת הסדרים מיטביים.

הדיון הציבורי מעלה שאלות נוקבות לגבי השפעת החוק על יכולתם של הצרכנים להגן על זכויותיהם, והאם הוא יצליח לאזן בין הצורך להפחית תביעות סרק לבין השמירה על זכויות הצרכנים.

לכתבה המלאה לחץ כאן.