בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו קבע כי פניות שיווקיות חוזרות ונשנות מקימות עילה לאישור תובענה ייצוגית

ביום 7.6.2024 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופטת שושנה אלמגור) בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הוט מובייל בע"מ (ת"צ 47795-11-17) בעילות של הטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות, השפעה בלתי הוגנת ורשלנות. בבקשה נטען למסכת ממושכת של שיחות טלפון, לעיתים בהפרשים של דקות זו מזו, בהן ניסו מוקדנים מטעמה של הוט מובייל לשכנע את המבקשים להתחיל לצרוך את שירותיה של הוט מובייל. נטען כי השיחות הטרידו את המבקשים, הפריעו לשגרתם ועכרו את שלוותם.

לב המחלוקת בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נסב על היחסים בין הוט מובייל לבין המשווקים עימם היא התקשרה ואחריותה של הוט מובייל לפעולות השיווק. בית המשפט קבע כי החוזה בין הוט מובייל לבין המשווקים מתווה בבירור יחסי שולח–שלוח בהתאם לחוק השליחות. זאת, בין היתר, משום שהוט מובייל אפשרה למשווקים לחתום בשמה על חוזים עם הלקוחות והכתיבה למשווקים את אופן הפניה ללקוח. לפיכך נקבע כי יש לראות במשווקים כזרועה הארוכה של הוט מובייל, ומתקיימים לכאורה יחסי שליחות בין הוט מובייל לבין המשווקים.

בית המשפט קבע כי בנסיבות בהן המבקשים קיבלו לפחות 44 שיחות מהוט מובייל או ממשווקים מטעמה במשך 7 שנים, וכאשר כבר בשיחה הראשונה הביע כל מבקש סירוב מפורש לקבלת שיחות נוספות, מדובר ב"הטרדה אחרת", כמשמעותה בסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות. בהקשר זה נקבע, כי לא רק מספר השיחות עולה כדי הטרדה, אלא גם "ניסיונות השיווק המציקים – לשון המעטה – של הנציגים", במסגרתם, בין היתר, לא חדלו הוט מובייל והמשווקים מטעמה משיחות הטלפון, על אף בקשתם המפורשת של המבקשים. בנוסף, בחלק לא מבוטל מהמקרים שיחות הטלפון נעשו ממספרי טלפון בלתי מזוהים. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מדובר בפגיעה שולית וזניחה בפרטיות המבקשים.

ביחס לסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, בית המשפט קבע כי "השפעה בלתי הוגנת" עלולה להתרחש בנסיבות בהן עוסק מטריד את הצרכן ופוגע ביכולתו של הצרכן להגיע לידי החלטה מושכלת אם לכרות חוזה, גם אם בסופו של דבר לא נקשרה עסקה בין העוסק לבין הצרכן. בית המשפט הבהיר, כי המבקשים קיבלו שוב ושוב פניות מטעם הוט מובייל בניסיון להביא אותם לקשירת עסקה, אף שהבהירו במפורש ובאופן חד-משמעי כי אינם מעוניינים בכך. לכן, נקבע כי מתקיימת לכאורה גם העילה של השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן.

כמו כן נקבע כי הוט מובייל, במעמדה כשולח, חבה חובת זהירות כלפי המבקשים ויתר חברי הקבוצה. נקבע כי חובה זו הופרה לכאורה, בין היתר בהיותה שולחת של מי שהפרו את הדין; בהיעדר פיקוח על המשווקים מטעמה; ובשל תפעול לקוי של מערכות מידע של הוט מובייל, שהיו אמורות להבטיח, בין השאר, את הסרת פרטיהם של לקוחות פוטנציאלים שביקשו שלא יפנו אליהם מכל המאגרים. בית המשפט קבע כי אין ספק שהפניות המטרידות שחוו המבקשים הן מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה, ומעשי הטרדה אלו יש לייחס להוט מובייל מכוח חוק השליחות.

לאור האמור לעיל, בית המשפט קיבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וקבע כי הבקשה מעוררת שאלות משותפות לכל חברי הקבוצה, וכי ישנה אפשרות סבירה ששאלות אלה יוכרעו לטובתם.

אנו ממליצים לבחון מחדש את ההסכמים עם המשווקים, לקבוע ולהטמיע נהלים ברורים לעניין פניות שיווקיות ללקוחות פוטנציאלים ומחיקה של פרטי לקוחות שאינם מעוניינים שיתקשרו אליהם מכל המאגרים, לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על פעולות המשווקים ועל מערכות המידע הפנימיות ולבחון את הצלחתן במניעת פניות חוזרות ללקוחות. כמו כן מומלץ לבצע הדרכות מסודרות לכל מי שעוסק בשיווק בנוגע לדין החל על פניות שיווקיות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעורכת דין הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה המתמחה בתובענות ייצוגיות ומנהלת משותפת של מחלקת מדיה ותקשורת.