עדכון לקוחות – שינויי החקיקה בפקודת מס הכנסה

ינואר 2025

ביום 31.12.2024 אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025 (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (להלן: "החוק"), אשר מחילה שורה של שינויים משמעותיים במיסוי חברות בישראל. בנוסף, מספר ימים לפני כן, חוקקה הכנסת תיקון חוק, אשר בין היתר, מטיל על יחידים מס יסף נוסף בשיעור 2% על הכנסות "הוניות" (ובכלל זה גם הכנסות פאסיביות שונות – כגון דיבידנד).

שינויי חקיקה אלה, אשר נכנסו לתוקף ביום 1 בינואר 2025, משפיעים באופן מהותי על שיקולי המס הרלבנטיים ליחידים וחברות.

החקיקה החדשה מורכבת מאוד (גם ביחס לחקיקת מס באופן כללי), וכוללת בחובה גם הוראת שעה והוראות מעבר, אשר יאפשרו ארגון מחדש של החזקה בנכסים, עסקים וחברות. לאור זאת, מומלץ להיוועץ באופן ספציפי עם מומחים בתחום המס, בכדי להתוות דרך פעולה אופטימלית ביחס לנסיבותיו האישיות של הנישום.

להלן יובאו בקצרה עיקרי השינויים בחקיקת המס האחרונה. יובהר, התיאור להלן של החקיקה החדשה הוא תמציתי בלבד, ומתאר את העקרונות המהותיים בחקיקה. ישנם תנאים נוספים ביחס להחלת הוראות החקיקה החדשות, שלא מפורטים בסקירה להלן, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הספציפיות. כמו כן, ישנן הוראות שונות במסגרת החקיקה החדשה, אשר צפויות להיות נתונות לפרשנויות שונות וכן לחקיקת משנה עתידית. כמו כן, רשות המסים טרם הבהירה עמדתה בנושאים אלו, והיא צפויה לעשות זאת במסגרת חוזר מקצועי בנושא.

  1. מס יסף נוסף בשיעור 2% על הכנסות "הוניות"

החל מ- 1 בינואר 2025, בנוסף למס היסף ה"רגיל" (מס בשיעור 3% החל על "הכנסה חייבת" של יחיד העולה על 721,560 ₪ בשנה, נכון לשנת 2025), יוטל מס יסף נוסף בשיעור 2% נוספים על הכנסה חייבת של יחיד הנובעת מ"מקור הוני" (או מקור פאסיבי כפי שיפורט להלן). לעניין זה, "מקור הוני" ייחשבו כמעט כל מקורות ההכנסה, למעט הכנסה מיגיעה אישית (עבודה) והכנסה מעסק. לדוגמא, "מקור הוני" לצורך מס היסף החדש יכלול הכנסה חייבת מדיבידנד, ריבית, רווח הון, שכר דירה וכדומה, אשר סכומן המצטבר של אותן הכנסות הוניות עולה על הרף של 721,560 ₪ בשנה.

יש לציין, כי מס היסף ההוני מחושב ונמדד בסל נפרד ממס היסף הרגיל, כך למשל אדם שבשנת 2025 יהיו לו סך הכנסה חייבת כללית של 1.5 מיליון ₪, כאשר 1 מיליון ₪ נובע מהכנסות מיגיעה אישית ו- 500 אלף ₪ הינן הכנסות מדיבידנדים ורווחי הון (היינו, מקורות הוניים), הכנסתו החייבת, מעל התקרה הקבועה, תהא כפופה רק למס היסף "הרגיל" בשיעור של 3%. מאחר וההכנסה ההונית של אותו אדם לא עברה בשנת המס את הרף של 721,560 ₪, הכנסתו ההונית לא תהיה כפופה למס היסף ההוני.

  1. מיסוי רווחים עודפים של חברת מעטים

במסגרת החקיקה החדשה, הוטל מס חדש בשיעור של 2% מתוך "הרווחים העודפים" של חברות מעטים, אשר לא חולקו בשנת המס. באופן כללי, "חברת מעטים" היא חברה, אשר נמצאת בשליטתם של חמישה בני אדם או פחות. יש לציין כי ספירת בני האדם השולטים בחברה נעשית בהתאם לדיני המס, כאשר במקרים מסוימים (למשל במקרה של קרובי משפחה או שותפים בשותפות), מספר בעלי זכויות עשויים להיחשב כאדם אחד לצורך זה. בנוסף, ישנם חריגים להגדרה ביחס לחברות ציבוריות וחברות שיש לציבור "עניין ממשי בהן".

המס החדש בשיעור של 2% יוטל בכל שנה מחדש על הרווחים העודפים שלא חולקו, ללא אפשרות לנכותו כהוצאה מתוך ההכנסה החייבת הרגילה של אותה חברת מעטים, וניתן לראות בזה מעין "ריבית" על דחיית אירוע המס עקב אי-חלוקת הרווחים העודפים, ולכן יש המתייחסים למס זה כאל "מס ריבית". 

אופן חישוב "הרווחים  העודפים" של חברת מעטים

ככלל, מתחילים את החישוב במציאת "הרווחים הנצברים" שהם כלל הכנסתה החייבת במס של חברת מעטים, בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח, אשר נצברו לאורך השנים מיום התאגדותה של חברת המעטים ועד תום שנת המס הקודמת (ללא התחשבות ברווחים שלא מומשו ושערוכים), ובלבד שסכום זה לא יעלה על יתרת העודפים החשבונאיים הראויים לחלוקה. מתוצאה זו יש להפחית רווחים נצברים שיוחסו להכנסתו של בעל מניות של חברת המעטים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ("הפקודה" או "פקודת מס הכנסה"), כלומר חולקו כדיבידנד והפסדים שלא קוזזו.

לאחר מכן, מסכום זה, יש להוריד רווחים נצברים פטורים שהן הסכום הגבוה מבין:

  • הסכום המצטבר מצרוף: הרווחים הנצברים מחוק עידוד השקעות הון, הרווחים הנצברים ממפעל תעשייתי, הרווחים הנצברים שמקורם בפעילות מוסדות כספיים, והרווחים הנצברים שמקורם בהכנסות מסוימות של קבלן, בניכוי עלות נכסים מיוחדים (ראה הסבר לגבי נכסים כאלו להלן); או
  • הסכום המתקבל מצירוף כל הרווחים הנצברים שהופקו בשבע שנות המס שקדמו לשנת המס.

ההפרש שבין רווחים נצברים ובין רווחים נצברים פטורים, ייקרא להלן: "רווחים נצברים חייבים".

מהרווחים הנצברים החייבים יש להוריד "כרית ביטחון" שהיא הסכום הגבוה מבין:

  • סך של 750 אלף ₪.
  • סכום ההוצאות המותרות השנתי (או ממוצע הוצאותיה של חברת המעטים בשלוש שנות המס האחרונות), בניכוי הוצאות לרכישת "נכסים מיוחדים".
  • עלות כלל נכסי חברת המעטים לתום שנת המס בהפחתת הון מניות ופרמיה, הלוואות מצד קשור ונכסים מיוחדים.

בכל הנוגע לחקיקה הנדונה, "נכסים מיוחדים" הינם ככלל: ניירות ערך (לא כולל עלות חבר בני אדם מוחזק בתנאים מסוימים), מזומנים, זכות במקרקעין למעט רכוש קבוע לשימוש עצמי ובניין להשכרה, נכסים פיננסיים ושטר הון שניתן עד ליום 31.12.24.

לבסוף, ההפרש שבין הרווחים הנצברים החייבים ובין כרית הביטחון, יהווה את הרווחים העודפים שעליהם כאמור יוטל המס החדש בשיעור של 2% בכל שנת מס. 

אפשרויות יציאה מ-"מס הריבית"

החוק מאפשר להימנע מתשלום מס הריבית דרך אחד משני המסלולים החלופיים הבאים:

  • חלוקת דיבידנד של לפחות 50% מסך הרווחים העודפים, כלומר סך הרווחים הנצברים החייבים בניכוי הרווחים הנצברים הפטורים וכרית הביטחון שתוארו לעיל; או
  • חלוקת דיבידנד חייב במס בסכום של 6% לכל הפחות מתוך סך הרווחים הנצברים בתום שנת המס הקודמת (או 5% אם יחולק עד לנובמבר 2025, והמס בגינו ישולם עד דצמבר 2025). להבדיל מהמסלול שתואר לעיל, בחלופה זו לא ניתן להפחית את הרווחים הנצברים הפטורים ואת כרית הבטחון.
  • בנוסף, כוללת החקיקה החדשה הוראות מעבר, אשר מאפשרות במקרים מסוימים, ובהינתן חלוקה מסוימת של רווחים עודפים בשנות המס 2025 עד 2030, להפחית את סכום הרווחים העודפים החייב במס הריבית.

בנוסף, החוק קובע כי "מס הריבית" לא יחול על חברת מעטים בשנת מס, אשר סכום הפסדיה בשנת המס עולה על 10% מסך רווחיה הנצברים לתום שנת המס הקודמת.

אי-התרת ניכוי "קנס" המס ודרישות דיווח

  • סכומי "מס הריבית" ששולמו או שיש לשלמם יסווגו כמס חברות ששילמה חברת המעטים ולא יותרו בניכוי.
  • חברת המעטים תידרש לדווח על סכום "מס הריבית" ששילמה ואופן חישובו.
  1. מיסוי הכנסות שוטפות של חברת מעטים

בנוסף להוראות שנסקרו לעיל, החקיקה החדשה גם מרחיבה מאוד את המנגנונים הקיימים כיום בפקודת מס הכנסה לגבי ייחוס הכנסות של חברות מעטים ליחידים שהם בעלי מניות בהן ואף קובעת מנגנונים חדשים במקרים אחרים. שינויים אלה רלבנטיים ביחס להכנסות השוטפות של חברת המעטים החל משנת המס 2025. להלן תיאור קצר של הוראות החקיקה החדשה בעניין זה:

הרחבת הוראות סעיף 62א לפקודה – ייחוס הכנסת החברה ליחיד

החקיקה החדשה מרחיבה את הוראות סעיף 62א כך שבמקרים מסוימים הכנסת חברת המעטים (כהגדרתה לצורך הסעיף הספציפי) תיוחס לבעל השליטה בה, כאשר ההכנסה נובעת מפעילות היחיד בחברה אחרת כנושא משרה או הענקת שירותי ניהול. בעבר היה חריג למקרה בו היחיד החזיק לפחות ב-10% בחברה האחרת. במסגרת החוק החדש נדרש כי שיעור ההחזקה יעמוד על 25% לפחות בכדי להיכנס בגדר החריג.

בנוסף, הורחבה תחולת הוראות סעיף 62א לפקודה ביחס להכנסות שהן מפעילות שהיא "מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו". במסגרת זו אף הוסר החריג שקבע כי משטר זה לא יחול אם היחיד הוא בעל מניות מהותי בשתי החברות (היינו חברת המעטים נותנת השירות והחברה המקבלת את השירות).

חברת מעטים עם רווחיות מעל 25%

במסגרת החוק התווסף משטר מיסוי חדש לחברות עתירות יגיעה אישית. בהתאם למשטר החדש, בעל מניות יחיד, שהינו פעיל, בחברת מעטים (עם חריגים נוספים, כגון חברות שזכאיות להטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון), אשר שיעור רווחיותה עולה על 25% ומחזור עסקיה הינו פחות מ- 30 מיליון ₪ בשנה, יתחייב בשיעור מס שולי על חלקו ברווחי החברה שהם מעבר ל-25% רווחיות. ככלל, במסגרת "פעילות עתירת יגיעה אישית" תיחשב הכנסה מכל מקור למעט ריבית, דיבידנד, דמי שכירות, תמורה ממכירת נכסים, ותמורה ממכירת מקרקעין בארץ או בחו"ל.

לשם חישוב שיעור הרווחיות לעניין סעיף 62א לפקודה בנוסחו החדש, נישום יהיה רשאי לבחור לגבי שנת 2025 במקום שיעור הרווחיות בשנת המס 2025 את ממוצע שיעור הרווחיות בשנות המס 2023-2025.

יש לציין כי משטר המיסוי הזה שנכנס לתוקף אינו חל רק על חברות "משלח יד", אלא על כל חברת מעטים עם שיעור רווחיות מעל 25%. יחד עם זאת, ההוראות האמורות אינן חלות על הכנסות מהשקעות (לדוגמה, מדמי שכירות, מריבית הפרשי הצמדה או דמי ניכיון, דיבידנדים, רווחי הון וכיו"ב).

חברות מעטים המחזיקות בשותפויות

עד כניסת החוק לתוקף, סעיף 62א לפקודה החריג מתחולתו שירותים שניתנים על ידי שותף בשותפות. החרגה זו בוטלה והחוק ייצר מנגנון מיוחד לגבי חברות מעטים המחזיקות בזכויות בשותפויות.

  • ביחס לחברות מעטים שחלקן בשותפות הוא 10% ומעלה – השותפות "תושקף" בהתאם לחלק היחסי בזכויות השותפות (היינו הכנסות וכן הוצאות) לחברה, והמבחנים המפורטים לעיל לגבי חברת מעטים עם רווחיות מעל 25% יחולו.
  • ביחס לחברות מעטים שחלקן בשותפות הוא פחות מ- 10% – השותפות לא "תושקף" באופן מלא, אלא 55% מההכנסה החייבת של חברת המעטים הנובעת מהשותפות (כלומר ללא תלות במבחן סף הרווחיות) תיוחס ליחיד, ותחוב במס בשיעור מס שולי, והיתרה (היינו 45%) תמוסה ברמת החברה. כמו כן, מהסכום המיוחס ליחיד תופחת הכנסה ממשכורת או דמי ניהול שקיבל היחיד מחברת המעטים. כן יצוין, כי התווספו הוראות דומות ביחס למיסוי חלוקת דיבידנד בין חברתי בשיעור מס שולי במקרים מסוימים, הדומים למקרה הנדון בפסקה כאן.
  1. הוראת שעה לעניין העברת נכסים ופירוק חברות

כחלק מהחקיקה החדשה ועל מנת לעודד נישומים לפרק חברות מעטים, המחוקק קבע הוראת שעה לעניין פירוק חברות מעטים בשנת 2025, המאפשרת "קיפול" מבני החזקה בדרך של פירוק חברות מעטים או העברת נכסים (נדל"ן או נכסים אחרים) מחברת המעטים במסגרת פירוק או אף ללא פירוק החברה.

בהקשר זה, נקבע כי בתנאים מסוימים העברת מקרקעין מחברת מעטים לבעלי מניותיה תהיה פטורה ממס וממס רכישה.

בהקשר זה, הוראת השעה קובעת הקלה משמעותית ולפיה בגין פירוק חברת המעטים או העברת נכסים כאמור לא יחול מס ברמת החברה ואף לא יחול מס רכישה על העברת נכס מקרקעין, והמיסוי שיחול בגין העברת נכסים כאמור הוא רק מס על דיבידנד בגובה הרווחים הראויים לחלוקה. יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה של נכס שהועבר אגב פירוק כאמור, יהיו לפי בחירת הנישום כאחד מהבאים:

  • כפי שהיו בחברת המעטים אילו לא הועבר הנכס; או
  • חלק יחסי מהמחיר המקורי של מניות חברת המעטים המתפרקת (בהתאם לפרופורציות שווי).

במועד מכירת הנכס על ידי בעל המניות היחיד, ובמקרה בו נוצר לבעל המניות כאמור רווח במכירה, רווח זה ייוחס על בסיס לינארי, כך שהרווח שנצבר עד למועד ההעברה יחויב בשיעור המס השולי הגבוה ביותר, והחלק הנותר יחויב במס בהתאם לשיעורי המס החלים על היחיד בגין מכירת נכסים.

הוראת השעה חלה על חברת מעטים ובעלי מניות שמקיימים את התנאים הבאים:

  1. נכסי החברה או הפעילות הועברו לבעלי המניות בחברה, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות בחברה, ולא שונה ייעודם אגב ההעברה;
  2. חברת מעטים ובעלי מניותיה ביקשו זאת;
  3. במהלך הליכי הפירוק הועברו לבעלי המניות כל נכסי החברה וסכומי הכסף שנותרו בחברה בהתאם לשיעור זכויותיהם בה.

בנוסף לאמור, כפי שצוין לעיל, המחוקק ייצר מנגנון המאפשר העברת נכסים שלא אגב פירוק, היינו מעין "פירוק חלקי". כלומר, חברת המעטים תוכל להעביר נכס לבעל המניות המהותי בה שלא אגב פירוק, ובמצב זה יראו בהעברת הנכס כהכנסתו של בעל המניות המהותי מדיבידנד בגובה יתרת המחיר המקורי של הנכס ביום ההעברה (במקרים מסוימים אף ניתן יהיה להפחית הלוואות). משמע, חברה תהיה רשאית להעביר נכסים לבעל מניותיה, מבלי להיכנס לתהליך של פירוק, וזאת תוך תשלום מס על דיבידנד השווה ליתרת המחיר המקורי (כלומר העלות המופחתת של הנכס).

בנוסף, כוללת הוראת השעה, הקלה בתחום המע"מ, ככל שיש רלוונטיות למס זה במסגרת העברת נכס מסוים.

  1. סיכום
  • שינויי החקיקה שנסקרו לעיל מהווים שינוי משמעותי של שיטת המס הישראלית, ויוצרים למעשה מודל חדש ושונה ממודל המיסוי הדו שלבי שהיה נהוג עד עתה.
  • מומלץ לכל חברה פרטית לבחון האם החוק החדש חל לגביה ואת השפעותיו. ככל שהחוק חל, הרי שניתן לבצע פעולות שונות בכדי להקטין את נטל המס.
  • הוראת השעה שתוארה לעיל מאפשרת פירוק חברות מעטים או העברת נכסים באופן סלקטיבי, ומוצע לבחון אפשרויות אלו באופן פרטני.

מחלקת המסים במשרדנו הייתה מעורבת בדיונים המקצועיים לגבי החקיקה האמורה, והיא בעלת ניסיון רב בכל הקשור לתכנון מס באופן כללי ובזיהוי ההזדמנויות הייחודיות הטמונות בשינויי חקיקה הנדונים.  

אנו עומדים לרשותכם ונשמח לספק ייעוץ מקיף לגבי השלכות המס הפוטנציאליות של הסוגיות שנידונו בעדכון זה, ובמידת הצורך נוכל להציע דרכים אפשריות לצמצם השלכות מס כאלה.

 

עוד כתבות בעדכונים משפטיים