מערכת הביטחון לשעבר, יחד עם מטה מאבק האקדמיה, מבקשים להצטרף לעתירה לבג"ץ נגד פיטורי ראש השב"כ

בכירי שירות הביטחון בישראל לשעבר, עמי אילון, נדב ארגמן, בוגי יעלון, דני יתום, רפי פלד, משה קראדי ואורי שגיא, ביחד עם עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", אשר מאחוריה עומדים שורה של חתני פרס נובל ופרופסורים מובילים מכל האוניברסיטאות בארץ, החברים במטה מאבק האקדמיה, הגישו ב-6.4.2025 בקשה להצטרף לעתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה והעומד בראשה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר. הבקשה היא להצטרף להליך במעמד מיוחד של "ידיד בית המשפט" ולהגיש חוות דעת מקצועית המבוססת על כתיבה אקדמית ומחקר משווה

כזכור, בחודש מרץ 2025 החליטה הממשלה לפטר בבהילות את ראש השב"כ על רקע שתי חקירות שמנהל השב"כ נגד בכירים בלשכת ראש הממשלה; סירובו של ראש השב"כ לספק חוות דעת שתקבע כי נסיבות ביטחוניות מונעות מראש הממשלה להעיד במשפטו הפלילי; השתלחות חסרת רסן של ראש הממשלה בכל גורמי אכיפת החוק בטענה ל"מסע ציד" המתנהל נגדו כביכול; ובניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה. הנימוק שסיפק ראש הממשלה לפיטורין היה "אובדן אמון" בראש השב"כ. נגד ההחלטה הוגשו למעלה משמונה עתירות לבג"ץ.

בבקשה, שהוגשה על ידי עורכי הדין רן שפרינצק ונעם חפץ ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', יחד עם היועצת המשפטית של מטה מאבק האקדמיה, עורכת הדין ענת שורק, נטען כי החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ בנסיבות אלה היא החלטה חסרת תקדים אשר מסכנת את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית ואת חירויות הפרט וזכויות האדם בישראל. זאת בשל הסמכויות הרחבות של השב"כ, האמצעים הפולשניים והמידע הרגיש שברשותו אודות כל אזרחי מדינת ישראל. עוד מובא בבקשה מחקר השוואתי שמלמד שבמדינות אחרות שבהן חלה נסיגה חמורה בדמוקרטיה, החלפת בכירים במערכת הביטחון הייתה הצעד הראשון שהוביל להחלשה ואף לביטול של הדמוקרטיה באותן מדינות.

בשונה מהעתירות שהוגשו נגד ההחלטה, שהתמקדו ברובן בטענות פרוצדורליות ומנהליות (שהמבקשים תומכים בהן), עמדתם של המבקשים נסמכת על הידע המקצועי והניסיון עתיר השנים של בכירי מערכת הביטחון, ובהם ראשי שב"כ, מוסד, רמטכ"ל, שר ביטחון, וראשי אמ"ן לשעבר, ועל הניסיון האקדמי והידע המחקרי של ראשי האקדמיה שמובילים את מטה המאבק, ומספקת זווית אחרת המצדיקה לבטל את החלטת הממשלה.

המבקשים טוענים בבקשה כי חוק שירות הביטחון הכללי ("חוק השב"כ") הוא חוק ייחודי בספר החוקים הישראלי, שכן הוא החוק היחיד שמעגן באופן מפורש את עקרון הממלכתיות כעקרון יסוד. עקרון זה נועד להבהיר כי השב"כ אמנם כפוף לממשלה ולראש הממשלה, אך הוא נאמנו של הציבור, ולא נאמנם של הממשלה או של ראש הממשלה.

כן נטען כי בין ראש הממשלה לבין ראש השב"כ מתקיים מתח מובנה, הנובע מהחשש כי ראש הממשלה יבקש לרתום את יכולותיו החודרניות של השב"כ למען אינטרסים אישיים ופוליטיים, כדי לבצר את מעמדו השלטוני. עקרון הממלכתיות המעוגן בחוק השב"כ נועד להבהיר, כי ראש השב"כ נדרש לעמוד בפרץ ולבלום ניסיונות של הממשלה, ושל ראש הממשלה בפרט, לעשות שימוש לרעה בסמכויות הארגון.

עוד נטען בבקשה כי החלטת הממשלה והעומד בראשה לפטר את ראש השב"כ מעבירה מסר פסול וחמור במיוחד לבכירי השב"כ, לפיו ככל שימלאו את תפקידם בממלכתיות ויהיו מחויבים לחובתם הבסיסית לשמש כ"נאמני ציבור", הם עלולים למצוא את עצמם מפוטרים מתפקידם בשל כך. לפיכך, נטען כי ככל שהחלטת הפיטורים תיוותר על כנה משמעותה תהיה "חרב דמוקלס" התלויה מעל ראשם של ראשי השב"כ הבאים ובכירי השב"כ.

בנוסף נטען בעמדה, כי הכלים והסמכויות המוקנים לשירות הביטחון הכללי בישראל, בכל הנוגע למעקב מקוון שיעדיו נמצאים בתחומי המדינה, הם מהרחבים ביותר בעולם המערבי. מדובר בכלים מתקדמים ופולשניים, אשר שימוש לרעה בהם מצד השלטון עלול לסכן באורח חמור את חירויות הפרט כמו גם עקרונות יסוד דמוקרטיים ובהם חופש הביטוי וחופש ההתארגנות – עד כדי סיכון האפשרות להחלפת השלטון באמצעות בחירות חופשיות ושוויוניות. זאת במיוחד בהתחשב בכך שעבודת השב"כ, מעצם טיבה, מתבצעת ב"קופסה שחורה", אטומה כמעט לחלוטין לגורמים חיצוניים, באופן המגביל את היכולת לקיים פיקוח או ביקורת ציבורית עליה.

המבקשים הראו שהחשש משימוש לרעה בסמכויותיו של שב"כ אינו תרחיש אימים בלתי סביר. כבר נעשו בעבר בישראל ניסיונות של גורמים פוליטיים לעשות שימוש במאגרי המידע של שב"כ כדי לקדם אינטרסים פוליטיים, ואפילו בתקופת הקורונה נעשה שימוש חריג באמצעי מעקב שנועדו ללוחמה בטרור ובמידע שהופק באמצעותם נגד אזרחים. יתרה מכך, במכתבו של ראש השב"כ שפורסם לפני מספר ימים הוא מתאר כי ראש הממשלה הנוכחי כבר הפעיל עליו לחצים פסולים ולא לגיטימיים (שנהדפו על ידו) לשרת אינטרסים אישיים ופוליטיים, לרבות לצורך פעולות מול אזרחי המדינה (מבלי לחשוף פרטים).

עוד המבקשים מבססים בעמדתם, כי הניסיון בעולם מלמד על שימוש במינויים ופיטורים של בכירים בגופי ביטחון חשאיים כדי להביא לנסיגה דמוקרטית ואף לביטול הדמוקרטיה במדינות אחרות (כדוגמת הונגריה, טורקיה, ונצואלה ופולין). לפיטורים הפוליטיים של בכירי גופי הביטחון במדינות האמורות, שלוו בצעדים נוספים, היו השלכות הרסניות על הדמוקרטיה וחירויות הפרט בהן. כך, בין היתר, נערכו בהן פשיטות על ארגוני חברה אזרחית, והתבצעו חקירות ומעצרים של ארגונים שביקרו את השלטון; נעשה שימוש בסמכויות מעקב, איסוף מידע, וחקירה, הנתונות לגופים בטחוניים, נגד אזרחים שנחשדו בקשר עם גופים זרים; דוכאו הפגנות, ננקטו אמצעים אלימים נגד ארגוני מחאה ונעשה שימוש לרעה בכוח הביטחוני; ונעשתה השתלטות פוליטית על מערכת המשפט.

כעולה מהעמדה, הכלים רבי העוצמה שבהם שולט שירות הביטחון הכללי בישראל, היקף המידע הנאסף על ידו, והשימוש שנעשה בהם בעבר, מלמדים כי הסיכונים הטמונים בהשתלטות פוליטית עליו לחירויות הפרט ולצביונה הדמוקרטי של המדינה מרחיקי לכת, ומחייבים את צמצום שיקול דעתה של הממשלה ביחס להחלטה.

לכתבה הפורסמה במגזין כלכליסט לחצו כאן.