עדכונים בדיני עבודה על רקע הימשכות מצב המלחמה
דצמבר 2024
מעסיקים ומעסיקות,
הימשכות המלחמה ממשיכה להכתיב שינויים בדין.
כך, חוקקה הוראת שעה שקובעת מנגנון אשר מקל על תשלום פיצויי פיטורים לשאירים וליורשים של עובדות ועובדים שנפטרו.
בנוסף, פורסם צו הרחבה המאריך את תקופת הזכאות לתשלום שכר לעובדות ועובדים שנעדרו מן העבודה על רקע מגבלות הקשורות במלחמה.
עוד פורסם גילוי דעת מטעם משרד העבודה, העוסק בפרשנות צווי ההרחבה שקבעו זכויות מיוחדות למשרתות ומשרתים במילואים ולהורים שההורה האחר של ילדם משרת.ת במילואים.
נעדכן גם על הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
הוראת שעה בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים
ביום 8.8.2024 פורסם תיקון לסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים הקובע הוראות בעניין עובד.ת שנפטר.ה.
החוק קובע כי אם נפטר.ה עובד.ת, ישלם המעסיק פיצויי פיטורים לשאירים המוגדרים בחוק – בן זוג או ילדים תלויים, אשר אינם בהכרח זהים ליורשי הנפטר.ת. אם אין לנפטר.ה שאירים קרובים כאמור, בית הדין לעבודה מוסמך לקבוע את החלוקה לשאירים רחוקים מסויימים – על פי מנגנון שקבע החוק.
הוראת השעה החדשה נועדה להקל ולייתר הליכים משפטיים, בעקבות הצורך לברר את זכאותם של שאירים רחוקים או בעקבות היעדרם של שאירים.
הוראת השעה קובעת כי פיצויי הפיטורים ישולמו לשאירים הקרובים, ובהיעדרם ישולמו ליורשי העובד.ת על פי דין או לזוכים על פי צוואה. ההוראה תחול גם אם קיימים שאירים רחוקים מבלי שיהיה צורך לפתוח בהליך משפטי ולהפקיד את כספי הפיצויים בבית הדין לעבודה בהתאם למנגנון שהיה קיים ערב הוראת השעה.
תוקפה של הוראת השעה הוא החל מה-7 באוקטובר ועד לשנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף (הכרזה שעודנה בתוקף).
שר העבודה רשאי להאריך את הוראת השעה בצו לתקופה שלא עולה על 12 חודשים.
צו הרחבה – הארכת תקופת הזכאות לתשלום שכר לעובדות ועובדים שנעדרו מן העבודה על רקע המלחמה
בעדכונים קודמים [4.3.2024 ו-25.3.2024] עדכנו על צווי הרחבה שקבעו זכאות לתשלום שכר בימי היעדרות, לעובדות ועובדים אשר פונו מבתיהן.ם בהתאם להחלטת הממשלה, או שנעדרו מן העבודה בשל הצורך להשגחה על ילד.ה שמוסד החינוך שלו.ה נסגר, או לעובדות.ים במוסד חינוך הנמצא באזור מיוחד.
ביום 9.12.2024 פורסם צו הרחבה המאריך את תקופת הזכאות לתשלום שכר לאותם עובדים עד ליום 31.8.2024.
גילוי דעת של משרד העבודה בנושא צו הרחבה המקנה זכויות למשרתי מילואים ולהורה האחר של ילדם
ביום 8.12.2024 פירסם משרד העבודה גילוי דעת לעניין צווי ההרחבה שקבעו זכויות מיוחדות לעובדות ועובדים המשרתים במילואים, ולהורה האחר של ילדם. בגילוי הדעת פורטה הפרשנות של משרד העבודה למספר נושאים שלגביהם עלו שאלות "מהשטח":
1. התקופה המוגנת מפני פיטורים: לעניין 60 ימי השירות במילואים המזכים עובד.ת בהארכת התקופה המוגנת מפני פיטורים, בין היום ה-31 לבין היום ה-60 שלאחר תום השירות, הובהר כי 60 ימי המילואים המקנים זכאות זו נמנים במצטבר (החל מ-7.10.2023 ועד 31.12.2024), ואין חובה כי הם יבוצעו ברצף. לפיכך, עובד.ת ששירת.ה במילואים 60 ימים או יותר במצטבר זכאי.ת להגנה מורחבת מפני פיטורים של 60 ימים מתום שירות מילואים שנמשך יותר מיומיים. לצורך הדוגמה, גם ביחס לעובדים.ות שביצעו 60 ימי מילואים במצטבר מאז ה-7.10, שבו לעבודתם, ולאחר מכן נקראו שוב למילואים לתקופה של שלושה ימים לפחות (בין אם בתוך תקופת ההגנה בת 60 הימים ובין אם לאחריה), יחל מניין התקופה המוגנת בת 60 הימים מחדש ממועד שובם.
2. סמכות ועדת הפיקוח לדון בהוצאה לחל"ת של עובדות ועובדים ששבו משירות מילואים: לוועדת הפיקוח אין את הסמכות לדון בבקשות מעסיקים להוצאת עובד.ת לחל"ת, ביחס לתקופה שלגביה היא מוסמכת לדון בבקשות לפיטורים (בין היום ה-31 ליום ה-60 שלאחר תום שירות המילואים).
בהתייחס לתקופה בת 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, לאחרונה תוקן חוק החיילים המשוחררים בהוראת שעה ונקבע כי חל איסור לפגוע בהיקף משרה של עובד.ת ששב.ה ממילואים ללא היתר ועדת התעסוקה, כך שוועדה זו מוסמכת גם לדון בבקשות להוצאה לחל"ת בתקופה זו.
3. זכאות לימי היעדרות להורה לילד.ה עד גיל 14, אשר הורהו האחר משרת.ת במילואים: צו ההרחבה הקובע זכאות לימי היעדרות להורה כזה, אינו מבחין בין משרה מלאה למשרה חלקית, כך שהוא חל גם עובד.ת המועסק.ת במשרה חלקית. ערך יום ההיעדרות ישולם בהתאם להיקף המשרה.
ימי ההיעדרות הנוספים מיועדים לניצול במהלך התקופה שבה ההורה האחר משרת.ת במילואים.
4. עובד.ת עם מכסת ימי חופשה העולה על 35 ימים: עובד.ת עם מכסת ימי חופשה קלנדרית העולה על 35 ימים, זכאי.ת רק למחצית מימי ההיעדרות המוקנים להורה כאמור לעיל. אין לספור במכסה זו גם ימי חופשה שנצברו משנים קודמות – מדובר בעובד.ת שלזכותו.ה עומדת מכסה שנתית של מעל 35 ימי חופשה, החל מינואר עד דצמבר.
בגילוי הדעת מובהר, שטרם ניתנו פסקי דין של בתי-הדין לעבודה בסוגיות אלה, ובסופו של דבר בית-הדין הוא הפרשן המוסמך. להערכתנו, כאשר יגיעו הנושאים הנדונים להכרעה של בתי-הדין, יינתן משקל משמעותי לעמדתו של משרד העבודה.