עדכון לקוחות בנושא מס הפחמן הישראלי

בתחילת שנת 2025 ייכנס לתוקפו מס הפחמן הישראלי, אשר יוטל באופן הדרגתי עד לשנת 2030. המס צפוי להכביד על השימוש בפחם, מזוט, גפ"מ וגז טבעי, כאשר שיעוריו יעלו במאות אחוזים מדי שנה.

כחלק מהמהלך, ביום 11.11.2024 פורסמה תוכנית סיוע ייחודית למפעלים הצורכים דלקים, במטרה לסייע לתעשייה הישראלית להסתגל למעבר למס הפחמן וליצור ודאות עסקית בנוגע להשקעות הנדרשות. התוכנית תומכת בתהליכי התייעלות, מעודדת מעבר לדלקים אלטרנטיביים ומשפרת את תהליכי הייצור. ניתן להגיש בקשות במסגרת מסלול הסיוע החדש החל מ-19.12.2024.

מי רשאי להגיש בקשת סיוע?

תאגיד רשום בישראל או עוסק מורשה העומד בתנאים הבאים:בעל הנהלת חשבונות עצמאית.

עיקר פעילותו ייצורית, באחד מהענפים המפורטים להלן, לפי סיווג האחיד של ענפי הכלכלה בלמ"ס משנת 2011:

סדר C – תעשייה וחרושת (כולל ייצור מוצרי מזון, משקאות, טקסטיל, נייר ועוד).
סדר B – חציבה וכרייה (כולל כריית גופרית, הפקת מלחים וכריית אספלט).
סדר E – מחזור והשבה של חומרים, תוך עיבוד גרוטאות וחומרי פסולת מתכתיים ואל-מתכתיים ליצירת חומרי גלם משניים.

היקף מינימלי של שימוש בדלקים בתקופת הבסיס – לא יפחת מ-3,489 MMBTU.

ביום 25.11.2024 פורסם מנגנון סיוע נוסף, עבור לכידה וסילוק של פליטות גזי חממה ושיפור תהליכי הייצור.

מדובר במסלול סיוע חדש, אשר ניתן יהיה להגיש בו בקשות החל מיום 19.12.2024.

מי רשאי להגיש בקשת סיוע?

תאגיד רשום בישראל או עוסק מורשה, לרבות מפעל המייצר חשמל, שמתקיימים בו כל התנאים הבאים:

• בעל הנהלת חשבונות נפרדת ועצמאית בהתאם לכל דין.
• תכולת האנרגיה של צריכת הדלקים המינימלית של המפעל בתקופת הבסיס לא פחתה מ-3,489 MMBTU.

היקף המענק יהיה בגובה היקף הפליטות המטופלות (שאותן הצליחו לצמצם) כפול שיעור המס התוספתי של גז טבעי באותה שנה, ובכל מקרה לא יעלה על סך עלות מס הבלו התוספתי אשר המפעל מחויב לשלם בשנה זו.

להשלמת התמונה, בועידת האקלים COP 29 שהתקיימה בחודש שעבר באזרבייג'ן, התקבלו פריצות דרך משמעותיות בשווקי הפחמן, במיוחד סביב יישום סעיף 6 להסכם פריז:

סעיף 6.2 – מאפשר הסכמים דו-צדדיים למסחר בפחמן תחת תנאים מוסכמים.
סעיף 6.4 – יוצר מערכת מרכזית לניהול מסחר בפחמן ברמה גלובלית ובפיקוח האומות המאוחדות. בנוגע לסעיף 6.2, לא התקבלה החלטה סופית, אך התקיימו דיונים חשובים, במיוחד בנושאי שקיפות ומנגנוני ניטור, ונותרה התחייבות להמשיך במשא ומתן לשם גיבוש הסכמות בשנה הקרובה.

לסיכום, מדובר בצעד משמעותי, אך יש עדיין עבודה רבה לפתח תקנים שיבטיחו אמינות וסיכון מינימלי לאורך זמן.

עדכון זה נכתב ע"י עורכת דין דפנה שלו קורנבליט, ראש תחום סביבה ו-ESG