אתגרי התמחור והתחרות בשוק התעופה הישראלי בזמן המלחמה

נושא מחירי הטיסות וההכרה הפוטנציאלית באל על כמונופול עלה לכותרות בעקבות האירועים במלחמת חרבות ברזל שהובילו לביטולי טיסות מצד חברות תעופה זרות והשפעות על השוק המקומי.

מאז שהחברות הזרות הודיעו על השעיית פעילותן לישראל, מצאה את עצמה אל על כמעט ללא מתחרים בשוק הישראלי. התוצאה הביאה עימה ביקורת ציבורית גוברת סביב המחירים הגבוהים שגובות חברות התעופה הישראליות, ובראשן אל על, שבמקביל דיווחה על עלייה משמעותית ברווחיה.

הסוגיה זכתה להתייחסות מכמה מומחים בכתבה שפורסמה בגלובס, ובהן עו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרדנו, שהציגה את גישתה המציעה בחינה מעמיקה של המצב:

"אל על לא בחרה להישאר היחידה שטסה לישראל – החברות הזרות הן שביטלו את פעילותן. המצב שנוצר הוא תוצאה של החלטות חיצוניות ולאו דווקא מהלך יזום של אל על."

לדבריה של מיכל, הכרה בחברה כמונופול אינה פשוטה ומחייבת בחינה ארוכת טווח. היא מדגישה:

"כדי להבין באמת אם אל על ניצלה את מעמדה לרעה, יש צורך לבחון את המחירים שלה ושל חברות התעופה האחרות לאורך תקופה ממושכת – אפילו שנה או שנתיים – תוך התחשבות בעלויות ייחודיות שהחברה נדרשת לשאת, כמו ביטוחים יקרים בנסיבות הקיימות."

נושא המונופול וההתערבות הרגולטורית אינו פשוט, ודורש ניתוח מדוקדק. כזכור, רשות התחרות בודקת בימים אלו את התנהלותה של אל על, אך תוצאות הבדיקה טרם פורסמו. עו"ד רוטשילד הוסיפה:

"זה יותר מורכב מלהציג את אל על כ'הרעה בסיפור'. יש לבחון את כל הגורמים המעורבים, כולל השפעות גיאופוליטיות על השוק, לפני שמגיעים למסקנות חד משמעיות."

השיח בנושא זה מציב אתגר עבור הרגולטורים והמומחים כאחד. בתקופה שבה שוק התעופה עובר תהפוכות מהירות, חשוב להציג תמונה מלאה ומאוזנת, תוך בחינה מעמיקה של כל היבט.

לכתבה בגלובס לחצו כאן