מועצת אירופה אימצה את חוק הבינה המלאכותית

האיחוד האירופי עשה היסטוריה עם אישור חוק הבינה המלאכותית הראשון מסוגו בעולם. חוק זה, הידוע בשם EU AI Act, נוקט בגישה מבוססת סיכון, ומטיל מגבלות וסטנדרטים על פיתוח ושימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, בהתאם לרמת הסיכון שהן טומנות בחובן.

מטרת החוק היא להגן על הציבור מפני נזקים אפשריים, תוך קידום פיתוח אחראי של בינה מלאכותית ועידוד חדשנות בתחום.

החוק אוסר על שימושים בבינה מלאכותית שעלולים לגרום נזק משמעותי לאנשים, כמו מערכות לזיהוי פנים אוטומטי המשמשות למעקב.

בנוסף, חברות יהיו חייבות לספק מידע ברור לציבור על אופן פעולת מערכות הבינה המלאכותית שלהן, ועל הנתונים שעליהם הן מבוססות.

החוק מחזק את ההגנה על נתונים אישיים, וקובע כללים חדשים לאיסוף, שימוש ומיטוט נתונים לצורך פיתוח מערכות בינה מלאכותית.

ליאור אתגר, שותף ראש תחום הגנת הפרטיות וסייבר במשרדנו מסביר:

"בישראל נרגיש במשמעות החוק הזה כבר בזמן הקרוב, עוד בטרם ייכנסו לתוקף כל הוראותיו, שכן החוק יעצב לא רק את האופן שבו יפתחו אלגוריתמים של AI אלא יכוון את השוק באופן שבו היישומים יפותחו".

 חברות טכנולוגיה יצטרכו להתאים את פעילותן לחוק החדש, ולפתח כלים חדשים לאבטחת מערכות בינה מלאכותית ולניהול נתונים.

"התעשייה תצטרך להיערך אחרת ולפתח כלים שיאפשרו שקיפות ופיקוח על תהליכי העבודה, כמו גם עיצוב המוצרים והשירותים", אמר אתגר. "אני מאמין שגם תתפתח תעשייה קטנה ליד תעשיית ה AI, אשר תעסוק בפיתוח כלים אלו של תיעוד וניהול מאגרי ה AI, תוך השפעה על היבטי קניין רוחני והגנת פרטיות, כמו גם אתיקה".

בעתיד הקרוב צפויה להתפתח תעשייה חדשה שתתמקד בפיתוח כלים לתיעוד וניהול מערכות בינה מלאכותית, תוך התמקדות בהיבטים של קניין רוחני, הגנת פרטיות ואתיקה.

החוק צפוי להשפיע משמעותית גם על ישראל, עוד בטרם ייכנס לתוקף במלואו. הסיבה לכך היא שהחוק יקבע סטנדרטים בינלאומיים לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית, וחברות ישראליות שרוצות לפעול בשוק האירופי יהיו חייבות לעמוד בהם.

לקריאת הכתבה במעריב לחצו כאן.